מקור דברים רבה ד׳:ד׳
4 דָּבָר אַחֵר, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן דברים יא, כב: כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן וגו', מַהוּ אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אָמַר רַבִּי לֵוִי זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע, רַבָּנָן אָמְרֵי זוֹ הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, אָמַר בַּר קַפָּרָא, הַנֶּפֶשׁ וְהַתּוֹרָה נִמְשְׁלוּ בְּנֵר, הַנֶּפֶשׁ, דִּכְתִיב משלי כ, כז: נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, וְהַתּוֹרָה, דִּכְתִיב משלי ו, כג: כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם הַזֶּה, נֵרִי בְיָדְךָ וְנֵרְךָ בְיָדִי, נֵרִי בְיָדְךָ זוֹ הַתּוֹרָה, וְנֵרְךָ בְיָדִי זוֹ הַנֶּפֶשׁ, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת נֵרִי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת נֵרְךָ, וְאִם כִּבִּיתָ אֶת נֵרִי, אֲנִי מְכַבֶּה אֶת נֵרְךָ, מִנַּיִן, דִּכְתִיב דברים ד, ט: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, הֱוֵי כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אֶחָד הָיָה לוֹ כֶּרֶם בַּגָּלִיל וְאֶחָד וכו', כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם תּוֹרָתִי בְּיָדְךָ וְנַפְשְׁךָ בְּיָדִי, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת שֶׁלִּי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת שֶׁלְּךָ, אִם אִבַּדְתָּ אֶת שֶׁלִּי, אֲנִי מְאַבֵּד אֶת שֶׁלְּךָ, הֱוֵי כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָא, אִם שָׁמַרְתָּ מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה וכו' עַד נִשְׁבָּרָה. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם שְׁמַרְתֶּם דִּבְרֵי תוֹרָה, אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶתְכֶם מִן הַמַּזִּיקִין. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זְעִירָא, אֵין בֵּית רֹבַע בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה אֲלָפִים מַזִּיקִין, וְכָל אֶחָד פּוֹרְמָא נְתוּנָה בְּפָנָיו שֶׁלֹא יַבִּיט בְּאָדָם וְיַזִּיק, וּבְשָׁעָה שֶׁעֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם גּוֹרְמִין, מַעֲבִיר פּוֹרְמָא מִפָּנָיו וְהוּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמַזִּיקוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים נה, יט: פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי וגו', אֵימָתַי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי, וּמִי הֵם, אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם מְשַׁמְּרִין אֶת הָאָדָם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִיקוֹנְיָא מְהַלֶּכֶת לִפְנֵי הָאָדָם וְהַכָּרוֹזוֹת כּוֹרְזִין לְפָנָיו, וּמָה הֵן אוֹמְרִים, תְּנוּ מָקוֹם לָאִיקוּנִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רְאֵה כַּמָּה שׁוֹמְרִין מְשַׁמְּרִין אוֹתְךָ, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ מְשַׁמֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה. הֲרֵי נָתַתִּי לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי דְרָכִים, בְּרָכָה וּקְלָלָה, בְּרָכָה אִם תִּשְׁמְעוּ לִדְבָרַי, קְלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִדְבָרַי.
פירוש חידושי הרד״ל על דברים רבה ד׳:ד׳
4 ז א"ר לוי זו ק"ש. דהאי קרא אם שמור תשמרון וגו' מצוה הזאת כתוב בתר פרשת והיה אם שמוע שבפרשת עקב ומשמע קצת לפי זה שגם פרשת והיה אם שמוע קריאתה בק"ש היא מה"ת:
5 ח זו השבת. דכתיב בה שמירה והיא שקולה נגד כל המצות:
6 ט הנפש והתורה כו'. ויק"ר פל"א שוח"ט מז' י"ז:
7 י לשני ב"א כו' בגליל ואחד כו'. המאמר בשלימותו עין בתנחומא ס"פ קדושים ס"ו ובשוח"ט שם ובתוספת על התורה סדר ואתחנן:
8 יא אם שמרת רמ"ח כו' עד נשברה. ג"ז המאמר בתנחומא שם ועיין בתנחומא ר"פ תצא:
9 יב אין בית רובע כו'. תנחומא פרשת משפטים ופרשת עקב ושוח"ט מז' י"ז ומז' נ"ה:
10 יג שהן משמרים את האדם. דרש כי ברבים ברוב המזיקים שסביב שתו עלי היו עמדי לשמרני ומי הן המלאכים שמשמרים וכד"א יפול מצדך אלף עיין בשוח"ט שם:
11 יד אקוניא מהלכת לפני האדם. פירוש איקוניא הוא צלם אדם ופירושו לפ"ז צלם אלהים המהלך לפני האדם. אבל בערוך ע' אק"י בשם הילמדנו הביא הגי' מהלכין לפניו כדרגון והן מחנה ההולך לפני המלך לשמרו תמיד כמ"ש בהגהותי לבמ"ר פ"ד ע"ש. והן מכריזין לפניו אקי ופי' במ"ע בלשון גריקוש התרחקו ולפ"ז גם גי' דהכא איקונין פירושו מלשון אקי כלומר כת המרחיקים את אחרים ההולכים מלפני האדם: